- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק בג"ץ 11344/04
|
בג"צ בית המשפט העליון בירושלים |
11344-04
22.8.2005 |
|
בפני : 1. דורית ביניש 2. מרים נאור 3. אשר גרוניס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. פלונית 2. פלוני עו"ד ד' אופק |
: 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין עו"ד ג' שירמן |
| פסק-דין | |
השופט א' גרוניס:
1. העותרת 1 הינה אזרחית ישראלית, שנישאה ביום 5.9.00 לעותר 2, קרוב משפחתה, שהינו תושב האזור. לבני הזוג נולד בשנת 2003 ילד, שהינו בעל אזרחות ישראלית. ביום 6.3.03 הגישו העותרים למשרד הפנים בקשה לאיחוד משפחות. עוד באותו יום נדחתה הבקשה לאור החלטת הממשלה מיום 12.5.02, לפיה לא מטופלות בקשות לאיחוד משפחות עם תושבי השטחים (החלטה זו עוגנה בהמשך בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן - החוק)). כן נדחו פניות מטעם העותרת 1 למשיבים לטיפול בעניינם של העותרים. מכאן העתירה שבפנינו.
2. לטענת העותרים, מזדהה משפחתם עם מדינת ישראל וסבם נרצח בשנת 1991 על רקע שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון. לאור זאת טוענים העותרים, כי חל בעניינם החריג הקבוע בחוק, שעניינו הוא בסמכותו של שר הפנים להעניק אזרחות או רישיון לישיבה בישראל לתושב האזור שהוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום ביטחון המדינה (חריג זה היה קבוע במועד הגשת העתירה בסעיף 3(2) לחוק וכיום הוא קבוע בסעיף 3ג לחוק). דא עקא, הגדרת המונח "בן משפחה" בכל הנוגע לחריג הנזכר, מצומצמת לבן זוג, הורה וילד. טענת העותרים לעניין תחולתו של החריג נסמכת על תרומתו של סבם לביטחון המדינה ומשכך דינה להידחות.
3. טענה נוספת של העותרים נוגעת לחריג לחוק, שעניינו הוא במניעת הפרדה בין קטין להורהו השוהה בישראל כדין. על פי נוסחו של החוק כיום (ראו סעיף 3א לחוק), ברי כי הכוונה בחריג האמור היא למנוע את הרחקת הקטין מישראל ואין מטרתה לאפשר להורה תושב האזור, שאינו שוהה בארץ כחוק, להיתלות בקטין לשם הכשרת שהייתו בישראל. אולם, אף טרם תוקן החוק (בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.8.05) קבע בית משפט זה כי אין להורה תושב האזור, ששוהה בארץ שלא כדין, זכות לקבל מעמד מכוח החריג האמור (ראו: בג"צ 6708/04 בדר נ' שר הפנים (לא פורסם); בג"צ 8986/04 אבו ריאש נ' שר הפנים (לא פורסם); בג"צ 9778/04 אבו עלואן נ' מדינת ישראל - משרד הפנים (לא פורסם)).
4. סיכומו של דבר, על פי המצב המשפטי דהיום אין העותר 2 זכאי לקבל מעמד בישראל. כידוע, שאלת חוקתיותו של החוק תלויה ועומדת בפני בית משפט זה. משתיפול הכרעה בסוגיה האמורה יוכלו העותרים לשוב ולפנות לבית המשפט, אם תימצא להם עילה מתאימה.
אי לכך, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, י"ז באב תשס"ה (22.8.05).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. חכ/ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
